תוכן

ג) וסבת תועלת מצוה זו, נתבאר בפסוק זה, אם רעב שונאך גו'. והוא ע״ד מה שביארנו לעיל, בפסוק יגמור נא רע רשעים ותכונן צדיק כו'. והענין, כי מי שהוא רשע, מותר לשנאתו, כמש״ה הלא משנאיך ה׳ אשנא. וכמ״ש ז״ל על פסוק כי תראה חמור שונאיך גו׳, ברשע הכתוב מדבר, שמותר לשנאתו. וכאשר האדם מזכה את הרשע, ומפתהו לעשות מצוה, הנה החלק הטוב של הצדיק ההוא, הנתון באותו רשע, מתברר ומתערב עם הצדיק, כי הוא חושק לו, ומתחבר עמו. וכן להפך שמתברר הרע שבצדיק ההוא, וניתן ברשע ההוא, ונשלם זה ברע, וזה בטוב. וזש״ה, אם רעב שונאך, שהוא אותו הרשע, שהוא שונאך, שיש בו קצת מחלקך הטוב, וע״כ הוא רעב לדברי תורה האכילהו לחם ומים, שהוא התורה, הנקראת לחם ומים כנודע, כי גחלים אתה חותה על ראשו. פירוש: כי הרע שבו נפרד ממך, ונדבק בו. ועד״ז, ונשא השעיר עליו את כל עונותם. וכן הטוב, וה׳ ישלם לך. ר״ל: ישלימהו לך, כמשז״ל אל תקרי ישלם לך, אלא ישלימו לך. פירוש: שישלים לך הטוב ההוא, שהיה חסר ממך. והיה מעורב בו, ועי״כ אתה נשלם בטוב, והוא ברע. ולהיות כי השי״ת מכנה שמו על הטובה, לא על הרעה, ולכן בענין הרעה, לא הזכיר שמו, אלא ייחס הדבר אל האדם עצמו, כמ״ש כי גחלים אתה חותה על ראשו כו'. אבל בענין הטובה אמר, וה׳ ישלם לך.